<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן רמ"ה</h1>
<h2>דף נו.</h2>
שהיה לך לדונו בסנה' ולא דנתו. ואמרי' בסמוך דמורד במלכות הוה. וקשיא מיהא דאמרי' בפ' קמא דמגלה [י"ד ע"ב] גבי נבל מורד במלכות הוה ולא צריך למידייניה. ומההיא דמגלה נמי קשיא הא דאמרי' בסנה' [ל"ו ע"א] פ' (כהן גדול) [אחד דיני ממונות] שדן דוד את נבל בסנה' דקדריש ויחגרו איש את חרבו ויחגר דוד את חרבו דבדיני נפשות מתחילין מן הצד. ונר' דבר (מדן) [מדין] הוא אומ' צריך הלנת דין. וכן משמע קצת בירוש' שהשיב לה כבר דנוהו מבעוד יום. ועל האי דסנה' קשה היאך יש דוד בסנהדרי' והא אין מושיבין מלך בסנהדרין. ויש לומ' מורד במלכות שאני.
<h2>דף קז:</h2>
הא דאמרי' בכל דוכת' ר' יהודה היא דאמר (מלאכת מחשבת) מלאכה שאינה צריכה לגופה חייבין עליה דלא אשכחן לה עיקרה אלא מהאי. וממאי דכי פליגי תנא קמא ור' יהודה בהא מתני' במלאכה שאינה צריכה לגופה דקאמר דאיכא דמתני לה אהא הצד נחש בשבת אם מתעסק שלא ישכנו פטור מאן תנא אמר רב יהודה אמר [רב] ר' שמעון היא דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה וקא פשטינן ליה לההוא ממאי דפטור מותר מהא ועל עקרב שלא תישוך אלמא (בארי) [בהכי] פליגי במתני' במלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ור' יהודה סבר אין כופין קסבר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה ומעשה נמי אתי לקמיה דר' יוחנן בן זכאי ואסר. אי הכי [קשיא] דשמואל אדשמואל. דהכא אמר ממאי דפטור ומותר כופין קערה על הנר כו' אלמא שמואל במלאכה שאינה צריכה לגופה כר' שמעון סבירא ליה דשרי והא קיימא לן דשמואל במלאכה שאינה צריכה לגופה כר' יהודה סבירא ליה דאסר דאמר רב (ששת) לא שנו אלא שיעור להפשיר אבל שיעור לצרף אסור ושמואל אמר אפי' שיעור לצרף מותר ואמרי' [לעיל מ"ב ע"א] למימרא דשמואל כר' שמעון סבירא ליה והאמ' שמואל מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים שלא יזוקו בה רבים ואי ס"ד סבר לה כר' שמעון אפי' של עץ נמי. ומשנינן גבי לצרף דדבר שאין מתכוין הוא סבר לה כר' שמעון גבי כיבוי דמלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כר' יהודה. אמרי לעולם כר' יהודה סבירא ליה במידי דאית בה היזק אמרי' בהא ודאי לא מודי ליה לר' יהודה גבי גחלת של מתכת טעמא מאי קשרי שמואל שלא יזוקו בה רבים הכא נמי אימא לך שקליה להאי נחש שלא יזוקו בה רבים. דאי לא תימא הכי מכדי ר' יהודה מחייב על מלאכה שאינה צריכה לגופה שלא שנא גחלת של מתכת ולא שנא גחלת של עץ לר' יהודה כי הדדי נינהו והא מוקמינן כר' יהודה. ושמואל מאי שנא דשרי גחלת של מתכת ואסר גחלת של עץ. אלא שמואל בין גחלת של מתכת בין גחלת של עץ כר' יהודה סבירא ליה ובשביל שלא יזוקו בה רבים בעלמא דקאמרי אי לאו היזק רבים הכי נמי דאי ס"ד גבי גחלת של עץ לית בה היזק רבים מאי טעמא כמה לא כביא אית בה סומקא וקא חזו לה ולא אתו לאיתזיק בה גחלת של מתכת דאע"ג דסומקא קליא ולא חזו לה ואתו לאיתזוקי בה. ר' יהודה לית ליה היזק רבים שמואל במידי דאית ליה היזק רבים פליג עליה ואע"ג דבעלמא מלאכה שאינה צריכה לגופה כוותיה סבירא ליה. דאע"ג דקא מוקמינן ליה לשמואל כר' יהודה בגחלת של מתכת דאית בה היזק רבים פליג עילויה הכא נמי גבי עקרב שלא תישוך לחודיה הוא דפליג עליה דר' יהודה משום דאית בה היזק רבים. אבל בהנך מלאכה שאינה צריכה לגופה בעלמא סבר לה כר' יהודה דאסר.
